ארגונים רפואיים ברחבי העולם, כולל ארגון הבריאות העולמי, מגדירים התמכרות כהפרעה רפואית מורכבת שפוגעת באזורים מסוימים במוח. בדומה לכל הפרעה רפואית אחרת, להתמכרות יש מאפיינים ביולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים.

מבחינה ביולוגית, התמכרות עלולה לפגוע בתפקודים מוחיים שונים, כמו תחושת הנאה, מוטיבציה, זיכרון ולמידה. התמכרות מתבטאת בפיתוח סבילות – צורך במינונים שגדלים והולכים ככל שחולף הזמן, של חומר ממכר או של התנהגות ממכרת, וזאת על מנת לחוות את אותה ההשפעה. תופעה ביולוגית נוספת היא תסמיני גמילה, המופיעים כאשר מנסים להפחית או להפסיק את השימוש בחומר או את בהתנהגות הממכרת.

מבחינה פסיכולוגית, התמכרות מתבטאת כעיסוק כפייתי בהשגה ובשימוש בחומר או בהתנהגות הממכרת, קושי לשלוט בדחפים, השתוקקות מתמדת ובעיות בהכרה בנזקים הנלווים להתנהגות.

מבחינה חברתית, התמכרות גורמת לפגיעה בתפקודי חיים שונים: משפחתיים, חברתיים, תעסוקתיים ולימודיים. ההתנהגות הממכרת ממשיכה לרוב למרות נזקים ניכרים בקשרים בין-אישיים ובתפקוד של אדם הסובל מהתמכרות.

האם ישנו קשר בין התמכרויות ופוסט טראומה?

התמכרות